בנק הפועלים בע"מ נ' שמש ואח'

החלטה

לפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן נגד המבקש (הנתבע 2) ביום 14.10.2013 לאחר שלא התייצב לדיון בבקשתו למתן רשות להגן שהתקיים ביום 6.10.2013.

המבקש טוען כי יש לבטל את פסק הדין שניתן במעמד צד אחד הן מחובת הצדק והן מכח שיקול דעתו של בית המשפט. לטענתו, אי התייצבותו לדיון נבעה מאי ידיעת מועד הדיון. ב"כ המבקש מסביר כי ההודעה על תאריך הדיון נשלחה למשרדו בשעות הערב המאוחרות באמצעות הפקס וכתוצאה מחילופי עובדים במשרד אבדה. בנוסף, טוען ב"כ המבקש כי החל מיום 3.10.2013 ועד ליום 10.10.2013 שהה לצד אשתו שאושפזה טרם לידה בבית החולים וילדה ביום 10.10.2013. ב"כ המבקש מציין כי רק ביום 14.10.2013 נודע לו מפי ב"כ המשיבה על הבקשה למתן פסק דין בהעדר התייצבות. לגופו של עניין טוען המבקש כי יש לו הגנה טובה מפני התביעה.

המשיב מתנגד לבקשה. הוא מזכיר כי הדיון שהיה קבוע בתחילה ליום 10.7.2013 נדחה ליום 6.10.2013 לבקשת המבקש ולכן היה זה מחובתו להתעדכן בהחלטת בית המשפט. המשיב מדגיש כי בכל מקרה המבקש אינו מכחיש קבלתה של ההחלטה בדבר מועד הדיון החדש. לגופו של עניין, טוען המשיב בין היתר כי אין למבקש סיכוי להתגונן נגד התביעה וכי הטענות שהועלו על ידי המבקש בקשר עם סיכויי הגנתו נעדרו מבקשת הרשות להתגונן ומהוות הרחבת חזית אסורה.

על אתר אומר כי כי עסקינן בבקשה לביטול פסק דין מכח שיקול דעתו של בית המשפט ולא מחובת הצדק. ב"כ המבקש עצמו מודה שזומן כדין לדיון וקיבל את ההחלטה בדבר מועדו.

ביטול פסק דין מכח שיקול הדעת הנתון לבית המשפט נבחן במבחן כפול: תחילה יש לבחון מהי הסיבה שבגינה לא התייצב המבקש לדיון ולאחר מכן יש לבחון את טענות ההגנה לגופו של עניין. מדובר במבחן מצטבר, אך הדגש מוסב על סיכויי ההגנה לגופו של עניין.

לא שוכנעתי כי קיימת הצדקה לאי התייצבותו של המבקש לדיון. ב"כ המבקש הוא שהגיש ביום 1.7.2013 בקשה בהסכמה לדחיית מועד הדיון שהיה קבוע ליום 10.7.2013 ומחובתו היה לוודא כי בקשתו התקבלה, שאחרת היה עליו להתייצב לדיון אותו ביקש לדחות. אם היה ממלא אחר חובה זו, היה נחשף להחלטת כב' השופטת אחימן מיום 2.7.2013 בדבר מועד הדיון הנדחה. מחדל זה הוא שהביא בסופו של יום לאי התייצבות המבקש לדיון ואין בחילופי העובדים במשרד ב"כ המבקש או בהולדת בנו כדי לרפאו. אציין כי אין המדובר במחדל רק של בא כוח המבקש אלא גם של המבקש עצמו אשר מחובתו היה לפנות אל בא כוחו מיוזמתו ולברר עמו למתי נדחה מועד הדיון.

יחד עם זאת, המבחן העיקרי הוא סיכויי ההגנה. לאור טענתו של המשיב כי המבקש חרג מהטענות שפורטו בבקשת הרשות להגן, עיינתי בבקשה. מעיון בה התרשמתי כי לא ניתן לקבוע כבר עתה, כי הגנתו של המבקש משוללת כל בסיס. רק לשם המחשה אפנה לטענת המבקש כי הוסבר לו על ידי פקיד הבנק כי הוחתם על ערבות על סך של 30,000 ₪ ולא 75,000 ₪ (ראה סעיף 8). וישנן טענות נוספות. לאור זאת יש מקום לבטל את פסק הדין וליתן למבקש את יומו תוך חיובו בהוצאות מתאימות. בפסיקת ההוצאות יש להתחשב בכך שזו הפעם השנייה שמוגשת בקשה לביטול פסק דין מטעמו של המבקש.

אשר על כן אני מורה על ביטול פסק הדין בכפוף לתשלום הוצאות בסך של 1,800 ₪ ללא קשר לתוצאות וזאת בתוך 30 יום. לא ישולם הסכום שאז פסק הדין יעמוד על כנו.

המזכירות תשלח החלטתי לצדדים. התיק נקבע לתזכורת פנימית ביום 2.3.2014.

ניתנה היום, כ"א שבט תשע"ד, 22 ינואר 2014, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: